שלום יולנדה,
שלחו לי תמונה של הבלוג שלך, ושמחתי לגלות שגם לנו הגברים יש מקום לפרוק להתייעץ בעילום שם.
אני ואשתי נשואים קרוב ל20 שנה. יש לנו שבעה ילדים משותפים. אנחנו לא דתיים, אבל שומרי מסורת. היא שומרת מסורת ואני עושה זאת בשבילה. היא יודעת את זה.
כבר שנים שאני לא רוצה להיות במערכת היחסים הזו, כבר שנים שאני מרגיש שאין לי מקום איתה. שלא תביני לא נכון, אני מעריך את אשתי מאוד. לא פשוט לגדל שבעה ילדים והיא עושה זאת ביד רמה. אם הייתי צריך לעשות את התפקיד שלה, סביר שהייתי משתגע. ובכול זאת, אני בן 48 ומרגיש שהחיים חולפים על ידי. אני עובד במשך שעות ארוכות, ובמהלך היום, היא יוצרת איתי קשר עשרות פעמים, ונותנת לי רשימת מטלות, לקחת את הילדה מכאן, ולהגיע למסיבה כאן וכול מיני כאלה. ומהרגע שאני נכנס בדלת, התלונות ממשיכות, והמטלות לא נגמרות. שטיפת כלים, מקלחות לילדים, ובשעה מאוחרת, כשאני כבר מתיישב, עם הנייד או המחשב ועובד. מתחילות התלונות על העבודה, שאני כול הזמן עובד. אבל איך לא, יש לנו שבעה ילדים. וכשאני מתקרב לגעת בה, זה חייב להיעשות בדרך שלה. היא לא מאפשרת לי אינטימיות, היא לא מאפשרת לי לגעת בה, ללקק את גופה, לשנות תנוחה מלבד המסיונרית, וגם בקצב שלה. היא שומרת נידה, כך שיש לנו בקושי שבועיים להיות יחד, וגם את זה היא מגבילה, כך שבמהלך חודש ימים, אני נוגע באישתי בקושי פעמיים, אם היא הייתה ממש נחמדה אז שלוש. ובנוסף היא לא משתמשת בכול אמצעי, ומתווכחת איתי לא פעם שהיא רוצה עוד ילד. לא פעם היא תפסה אותי מאונן, והיא כעסה עליי והפסיקה לדבר איתי במשך ימים. לא בגדתי בה מעולם, אבל אשקר אם אומר שלא חשבתי על זה.
ואני בטוח שאם היה לי יותר זמן פנוי סביר שגם הייתי עושה את זה. תודה מראש על תגובתך.
תגובתי:
הי, אקדים ואודה לך על שסמכת עליי, ופנית.
קראתי את שכתבת ואני חייבת להודות שזה אתגר אמיתי!
בעת הזו מעניין אותי איך הייתם לפני הנישואים? על איזה בסיס בניתם את מערכת היחסים שלכם, כי כרגע, נדמה לי שאבדתם את המסלול ואתם שורדים כול יום ויום.
אני קוראת שוב ושוב את מה שכתבת ותוהה אם אתה מבין שיש בך לא מעט אשמה. שכן, שים לב אתה אומר שאתה שומר מסורת בשבילה, שהבאתם שבעה ילדים, ואם אני מבינה נכון אז היא זו שרצתה זאת, שאתה מקיים איתה יחסי מין בדרך שלה, ובזמן שהיא בוחרת, האם אתה מבין שעצם כך שביטלת את עצמך, ואת רצונותיך יצרת ריק שהיא הייתה חייבת למלא? כעת כשאתה בוגר יותר ומבין שאתה באמצע החיים, אתה מתוסכל. וזה הגיוני. כי מי שאתה באמת מתעורר ורוצה לחיות את שארית חייו.
אתה חייב להבין שעצם ההתעוררות שלך, כול התחושות שלך מוקצנות. אתה רוצה לאכול את העולם כדי לא לפספס כלום. אבל יקירי, הבאת לעולם שבעה ילדים, ולכן אתה חייב להשתלט על הרצון הזה ולהבין ששינוי חייב להיעשות נקודה, רק שבכול פעם בחזית אחרת. אתה לא יכול לתקוף בכול החזיתות גם יחד.
שב עם עצמך ותחשוב מה הכי מפריע לך: המטלות, היעדר הסקס, השגרה, מה הדבר שאיתו אתה לא יכול לחיות יותר, ותתחיל לפעול.
כתבת ששנים שאתה לא רוצה להיות במערכת היחסים הזו, אבל אתה בכול זאת שם. כי אתה עוד מאמין, מאמין שאיתה אתה יכול לבנות, היא העוגן שלך, ואתה שלה. הרי כיום יש יותר מתגרשים ממתחתנים, ובכול זאת אתה בוחר להיות שם.
אני חושבת שהשלב הראשון לרפא את מערכת היחסים הזו היא- לפקוח את עיניה למציאות אותה אתה חווה. כי סביר להניח שהיא לא חווה את אותה המציאות. תחשוף את רגשותיך. ברור לי לגמרי, שליצור שיחה ולהעלות בה את כול הנושאים הללו, זה יהיה בלתי אפשרי. אז תכתוב לה. תכתוב לה מכתב שבו תבקש ממנה להפנים, תספר לה על מה שאתה מרגיש וחווה עם כול בקשה שלה, עם כול התנגדות שלה, ספר לה מה חשוב לך שישתנה. בנוסף, אני ממליצה לך, לכם להגיע ליועצת זוגיות שמטפלת גם במיניות. כי נדמה לי שאשתך חווה מחסום, שאינך מודע לו. ויכול להיות שגם היא. על אף השגרה והילדים, קבעו דייט קבוע ללא ניידים, ושהכלל הראשון הוא שלא מדברים על הבית והמטלות אלא רק עליכם. פעם בחודש, השכירו לכם צימר/ חדר לשעתיים, והכירו אחד את השני מחדש.
אני דיי בטוחה שאתה קורא את התגובה שלי, ולא בטוח שתצליח לעשות את זה.
אקדש לעתיד שלך שעתיים, סגור את הדלת במשרד או אם אתה ברכב אז תעצור באחד השדות וכתוב לה. בערב, הערב, פשוט תתן לה את המכתב הזה. זה כמו למשוך פלסטר בבת אחת, זה כואב, מפחיד אבל הינה, הוא כבר לא שם.
להלן רשימת נשות מקצוע עליהן אני יכולה להמליץ בלב שלם:
יפה בשירי : 052-3287387
אינדה הלמן: 054-7833765
לימור בנדל: 0544-578993
מקווה שהצלחתי לעזור
אשמח לקבל עדכון,
בהצלחה :)
שלחו לי תמונה של הבלוג שלך, ושמחתי לגלות שגם לנו הגברים יש מקום לפרוק להתייעץ בעילום שם.
אני ואשתי נשואים קרוב ל20 שנה. יש לנו שבעה ילדים משותפים. אנחנו לא דתיים, אבל שומרי מסורת. היא שומרת מסורת ואני עושה זאת בשבילה. היא יודעת את זה.
כבר שנים שאני לא רוצה להיות במערכת היחסים הזו, כבר שנים שאני מרגיש שאין לי מקום איתה. שלא תביני לא נכון, אני מעריך את אשתי מאוד. לא פשוט לגדל שבעה ילדים והיא עושה זאת ביד רמה. אם הייתי צריך לעשות את התפקיד שלה, סביר שהייתי משתגע. ובכול זאת, אני בן 48 ומרגיש שהחיים חולפים על ידי. אני עובד במשך שעות ארוכות, ובמהלך היום, היא יוצרת איתי קשר עשרות פעמים, ונותנת לי רשימת מטלות, לקחת את הילדה מכאן, ולהגיע למסיבה כאן וכול מיני כאלה. ומהרגע שאני נכנס בדלת, התלונות ממשיכות, והמטלות לא נגמרות. שטיפת כלים, מקלחות לילדים, ובשעה מאוחרת, כשאני כבר מתיישב, עם הנייד או המחשב ועובד. מתחילות התלונות על העבודה, שאני כול הזמן עובד. אבל איך לא, יש לנו שבעה ילדים. וכשאני מתקרב לגעת בה, זה חייב להיעשות בדרך שלה. היא לא מאפשרת לי אינטימיות, היא לא מאפשרת לי לגעת בה, ללקק את גופה, לשנות תנוחה מלבד המסיונרית, וגם בקצב שלה. היא שומרת נידה, כך שיש לנו בקושי שבועיים להיות יחד, וגם את זה היא מגבילה, כך שבמהלך חודש ימים, אני נוגע באישתי בקושי פעמיים, אם היא הייתה ממש נחמדה אז שלוש. ובנוסף היא לא משתמשת בכול אמצעי, ומתווכחת איתי לא פעם שהיא רוצה עוד ילד. לא פעם היא תפסה אותי מאונן, והיא כעסה עליי והפסיקה לדבר איתי במשך ימים. לא בגדתי בה מעולם, אבל אשקר אם אומר שלא חשבתי על זה.
ואני בטוח שאם היה לי יותר זמן פנוי סביר שגם הייתי עושה את זה. תודה מראש על תגובתך.
תגובתי:
הי, אקדים ואודה לך על שסמכת עליי, ופנית.
קראתי את שכתבת ואני חייבת להודות שזה אתגר אמיתי!
בעת הזו מעניין אותי איך הייתם לפני הנישואים? על איזה בסיס בניתם את מערכת היחסים שלכם, כי כרגע, נדמה לי שאבדתם את המסלול ואתם שורדים כול יום ויום.
אני קוראת שוב ושוב את מה שכתבת ותוהה אם אתה מבין שיש בך לא מעט אשמה. שכן, שים לב אתה אומר שאתה שומר מסורת בשבילה, שהבאתם שבעה ילדים, ואם אני מבינה נכון אז היא זו שרצתה זאת, שאתה מקיים איתה יחסי מין בדרך שלה, ובזמן שהיא בוחרת, האם אתה מבין שעצם כך שביטלת את עצמך, ואת רצונותיך יצרת ריק שהיא הייתה חייבת למלא? כעת כשאתה בוגר יותר ומבין שאתה באמצע החיים, אתה מתוסכל. וזה הגיוני. כי מי שאתה באמת מתעורר ורוצה לחיות את שארית חייו.
אתה חייב להבין שעצם ההתעוררות שלך, כול התחושות שלך מוקצנות. אתה רוצה לאכול את העולם כדי לא לפספס כלום. אבל יקירי, הבאת לעולם שבעה ילדים, ולכן אתה חייב להשתלט על הרצון הזה ולהבין ששינוי חייב להיעשות נקודה, רק שבכול פעם בחזית אחרת. אתה לא יכול לתקוף בכול החזיתות גם יחד.
שב עם עצמך ותחשוב מה הכי מפריע לך: המטלות, היעדר הסקס, השגרה, מה הדבר שאיתו אתה לא יכול לחיות יותר, ותתחיל לפעול.
כתבת ששנים שאתה לא רוצה להיות במערכת היחסים הזו, אבל אתה בכול זאת שם. כי אתה עוד מאמין, מאמין שאיתה אתה יכול לבנות, היא העוגן שלך, ואתה שלה. הרי כיום יש יותר מתגרשים ממתחתנים, ובכול זאת אתה בוחר להיות שם.
אני חושבת שהשלב הראשון לרפא את מערכת היחסים הזו היא- לפקוח את עיניה למציאות אותה אתה חווה. כי סביר להניח שהיא לא חווה את אותה המציאות. תחשוף את רגשותיך. ברור לי לגמרי, שליצור שיחה ולהעלות בה את כול הנושאים הללו, זה יהיה בלתי אפשרי. אז תכתוב לה. תכתוב לה מכתב שבו תבקש ממנה להפנים, תספר לה על מה שאתה מרגיש וחווה עם כול בקשה שלה, עם כול התנגדות שלה, ספר לה מה חשוב לך שישתנה. בנוסף, אני ממליצה לך, לכם להגיע ליועצת זוגיות שמטפלת גם במיניות. כי נדמה לי שאשתך חווה מחסום, שאינך מודע לו. ויכול להיות שגם היא. על אף השגרה והילדים, קבעו דייט קבוע ללא ניידים, ושהכלל הראשון הוא שלא מדברים על הבית והמטלות אלא רק עליכם. פעם בחודש, השכירו לכם צימר/ חדר לשעתיים, והכירו אחד את השני מחדש.
אני דיי בטוחה שאתה קורא את התגובה שלי, ולא בטוח שתצליח לעשות את זה.
אקדש לעתיד שלך שעתיים, סגור את הדלת במשרד או אם אתה ברכב אז תעצור באחד השדות וכתוב לה. בערב, הערב, פשוט תתן לה את המכתב הזה. זה כמו למשוך פלסטר בבת אחת, זה כואב, מפחיד אבל הינה, הוא כבר לא שם.
להלן רשימת נשות מקצוע עליהן אני יכולה להמליץ בלב שלם:
יפה בשירי : 052-3287387
אינדה הלמן: 054-7833765
לימור בנדל: 0544-578993
מקווה שהצלחתי לעזור
אשמח לקבל עדכון,
בהצלחה :)
